החלטה בתיק מ"ת 32732-02-12 - פסקדין

1.         זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המבקש להסיר את התנאים המגבילים החלקיים בהם נתון המבקש, על רקע כתב אישום מיום 19.02.2012, המייחס לו לכאורה ביצוע ארבע עבירות של סחיטה באיומים - עבירות מחודש יוני 2011.

            העובדות:

המבקש שוחרר ביום 05.04.2012 למעצר בית מלא לצד אזוק אלקטרוני, הפקדה כספית, ערבות עצמית וצד ג', צו פיקוח של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים.

בתאריך 18.07.2012, הותר למבקש לצאת ממעצר הבית בין השעות 06:00 - 19:00 לצרכי עבודה במפעלי ים המלח, תחת פיקוח אביו.

בתאריך 27.09.2012, בהסכמת המשיבה, הועתק מקום מעצר הבית לכתובת מגוריו של המבקש וכן הורחבו שעות היציאה ממעצר הבית לצורכי עבודה עד השעה 23:00. בהמשך בתאריך 3.12.2012, הותרה יציאתו של המבקש לעבודה גם במשמרות לילה במקום עבודתו במפעלי ים המלח בין השעות 22:00 - 06:00. בהמשך הוסר גם האזוק האלקטרוני.

בתאריך 19.02.2013, נדחתה בקשה דומה של המבקש לבטל כליל את תנאי מעצר הבית.

נימוקי הבקשה:

לשיטת ב"כ המבקש, חלף זמן ניכר בעוד המבקש הקפיד למלא אחרי הוראות בית המשפט ולא הפר את תנאי השחרור בערובה, ולו הפרה קלה, דבר שמעצים את רמת האמון שיש לתת בו. עוד נטען, כי כתב האישום שהוגש בעניינו כולל 14 אישומים, כאשר למבקש מיוחסים ארבעה אישומים בלבד. עוד נטען, כי חלקו של המבקש גם בגופם של האישומים, הינו מינורי יחסית לשותפיו לכתב האישום. עוד נטען, כי כתב האישום כולל 175 עדים, כאשר עד כה העידו עדים בודדים שעדותם כלל לא נוגעת למבקש, כך שצפויה לו דרך ארוכה להוכחת חפותו. מכל הטעמים האלה, עתר ב"כ המבקש, להסיר את מעצר הבית החלקי בו נתון המבקש. לחילופין, עתר לצד ביטול מעצר הבית, לחייבו בהפקדה כספית נוספת לזו הקיימת.

2.         ב"כ המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה ולהותיר את מעצר הבית במתכונת הקיימת על כנו. לשיטת המשיבה, המתכונת הקיימת מאפשרת למבקש יציאה ממעצר הבית לצורכי פרנסה, כך שהיא מאזנת בין צרכיו הבסיסיים של המבקש לבין האינטרס הציבורי. עוד עמד ב"כ המשיבה על חומרת האישומים המיוחסים למבקש ונסיבות ביצועם לכאורה. בנוגע להתמשכות ההליכים נטען, כי מדובר במספר נאשמים לאותו כתב אישום.

3.         ‏ דיון והכרעה:

            בבש"פ 3611/10, עימאד רמאל נגד מדינת ישראל, נקבע:

"אמנם ככלל אין מקום לכרסום בתנאי השחרור שנקבעו מבלי שחלף די זמן מההחלטה האחרונה בעניין זה, ומבלי שקמו נסיבות חדשות או התגלו עובדות חדשות. חלוף הזמן חשוב הן מאחר שזו מצוות המחוקק הן בשל הצורך שלא להעמיס יתר על המידה על מערכות המשפט העמוסות ממילא, והן בשל הטעם המהותי שעומד בבסיס הזמן החולף, המאפשר לבחון האם ניתן ליתן בנאשם אמון מספיק בשביל להקל עוד בתנאי שחרורו. עם זאת, חלוף זמן ניכר, כדרישת הסעיף, הוא מושג שאף הוא תלוי בנסיבות העניין, ובמקרים המתאימים ניתן לחרוג מנוהל הפסיקה ולדון בבקשה להקלת תנאי המעצר חרף העובדה שחלפו אך חודשים ספורים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה בעניין תנאי השחרור."

עוד נקבע בפסיקה, כי גם בקביעת תנאי החלופה, היד אינה צריכה להיות "קלה על ההדק" ותנאי החלופה והגבלת החירות צריכים להיגזר הן מעוצמתה של עילת המעצר והן מעוצמת הראיות בכל מקרה ומקרה. עוד נפסק, כי בבחינת בקשתו של אדם לעיון חוזר בתנאי מעצרו, על בית המשפט לבחון האם יש בהיענות לבקשתו, כדי לפגוע בתכליתה של חלופה זו או כדי לפגום בתכליתה של חלופת המעצר שנקבעה בעניינו (ראה לעניין זה בש"פ 2857/06 וכן בש"פ 5564/11).

4.         המבקש מואשם אמנם בעבירות חמורות, אם כי, מדובר במעשי סחיטה באיומים שאין אלימות לצדם ואשר התרחשו לכאורה לפני שנתיים בשיחות טלפוניות. עוד בהחלטתי לשחררו לחלופת מעצר מיום 05.04.2012, ציינתי, כי המבקש בחקירתו שיתף פעולה עם חוקריו ואף בטרם מעצרו ביוזמתו פנה לקצין משטרה לסייע לו לסיים את עבודתו, "בעסק הציי'נג'" ששייך לרעייתו של הנאשם העיקרי לכתב האישום (יוסי צדיק). עוד ציינתי, כי מדובר במבקש שלחובתו הרשעה בודדת משנת 2001 וניכר, כי מנהל אורח חיים נורמטיבי כפי שעלה מהתסקיר שגובש בעניינו באותה עת.

5.         על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בהחלטותיי הקודמות בעניינו של המבקש וכן בעניינו של עמוס הילל השותף לאותו כתב אישום, שכיום נתון במעצר בית חלקי בין השעות 22:00 - 06:00, שוכנעתי שיש מקום להיעתר לבקשה, אם כי, באופן חלקי, וזאת מהטעמים שעמד עליהם ב"כ המבקש המלומד בטיעוניו לעיל.

6.         אשר על כן, הנני מורה על שינוי תנאי השחרור בערובה באופן הבא:

            א.         מעצר הבית בו נתון המבקש יצומצם בין השעות 23:00 - 06:00.

            ב.         הפקדה כספית נוספת בסך 10,000 ש"ח.

            ג.          יתר תנאי השחרור בערובה יישארו בעינם - בכפוף לאמור לעיל.